חדשות

ביום שלישי בצהריים קיבלתי טלפון מבוהל ממאכילת חתולים. מסתבר שאחת החתולות הגיעה לארוחה כשקוץ גדול של דורבן נעוץ בחזה. נראה שהדבר קרה כשהחתולה ניסתה להגן על גוריה מפני דורבן שעבר במקום. האישה ביקשה שאגיע בהקדם האפשרי.

עשרים דקות לאחר מכן הגעתי למקום, לכדתי את החתולה ולקחתי אותה במהירות האפשרית לטיפול.

במרפאה טשטשו את החתולה ושלפו את הקוץ מחזה. הקוץ היה תקוע בעומק של כשבעה סנטימטרים.

החור שנשאר לא דימם, ולכן החתולה התעוררה והוחזרה לאחר חיטוי המקום לחצר המאכילה, להמשך טיפול בגוריה הקטנים.

בבוקר יום שני קבלתי טלפון בהול מאחד המפעלים במפרץ חיפה. חתולה המליטה שני גורים בתוך חדר המחשבים שלהם, והם מפחדים שהיא תגרום נזק גדול למפעל אם תפגע באחד המכשירים.

הגעתי למקום וגיליתי שכל הקומה עומדת על רצפה צפה (מתחת לרצפה שעליה דורכים קיים רווח בגובה חצי מטר, שעובר דרך כל הקומה), שמתחתיה רצים האמא והגורים.

הצלחתי לתפוס את אחד הגורים, אבל הגור השני והאמא לא נראו משום חריץ ברצפה. השארתי מלכודת לאמא, וחיכינו שהיא תתפס.

כמה ימים לאחר מכן קיבלתי שוב טלפון, שהודיע לי שהאמא נתפסה. הגעתי למקום ואכן מצאתי את האמא בתוך המלכודת. נשארה רק הגורה הנוספת.

הנחתי שהגורה שומעת את יללותיה של האמא, ונמצאת איפשהו בסביבה. ואכן הגורה ישבה לא רחוק משם, בתוך חריץ צמוד לקיר, מעבר למערכת צפופה של חוטי חשמל (ראו תמונה).

החריץ עבר לכל אורך הקיר והגורה רצה בו הלוך וחזור ללא כל אפשרות להגיע אליה.

אחרי כמה נסיונות הבנתי שהאפשרות היחידה תהיה לתפוס אותה בידיים דרך אחד החריצים. מצאתי חריץ גדול קצת יותר והחלטתי שדרכו אשלוף אותה החוצה.

כוונתי את הגורה לכוון הרצוי, ותוך דקות ספורות היא היתה בידיי, שורטת ובועטת.

כבר התחלנו להתייאש, והדאגה הלכה וגברה. ידועה העובדה שחתולים שנתפסו לא מזמן יזהו ויכירו את המלכודת, ויסרבו להתקרב אליה. זה רק הופך את הלכידה למסובכת עוד יותר.

ידיעה על חתול תקוע בתוך חישוקים התקבלה ב"צער בעלי חיים חיפה". החתול במצב זה לפחות יומיים.
נשלחתי לרמות יצחק שבנשר לאתר את החתול ולחלצו ממצב זה.
לאחר כמה דקות של חיפושים הציץ מבין השיחים חתול זה, כשראשו מסובך בתוך מה שנראה כמעין מחזיק לנרות.

לאחר זמן לא רב נכנס החתול למלכודת עמוסת הנקניקיות.
מאחר והחתול היה מאוד לא חברותי ופחדן, החלטתי לא לנסות לשלוף מראשו את מחזיק הנרות במקום, אלא לקחת אותו לוטרינר ולטשטש אותו.

טלטול לפה וטלטול לשם, והראש של החתול יצא בריא ושלם ממחזיק הנרות.

לחתול הוזרק חומר נוגד טשטוש, וכעבור דקות ספורות החתול התחיל להתעורר.
בשעת ערב מאוחרת, אחרי שחיכינו כמה שעות כדי שיתעורר סופית, שחררתי את החתול חזרה לביתו שברמות יצחק.